אם הייתי מצטרפת לכת, כנראה שזו הייתה כת שבה רואים סדרות דוקו על כתות. כלומר, זו לא כת, זו קבוצה של אנשים עם תחום עניין משותף (היו כותבים באתר). אנחנו רק רואים סדרות וסרטים (אני אוהבת) ואז יושבים במעגל (זה עדיף על לעמוד) ומדברים עליהם (כל עוד גם אני מדברת, אני בעד). הייתי מגיעה לפגישה הראשונה, קצת מהוססת, ומתיישבת בשורה האחרונה. המנחה הכריזמטי של הקבוצה היה מפעיל את "נופת צופים: מתפללים ושותקים" – תרגום נוראי לשם הנפלא "Pray & Obey", סרט דוקו על כת מזעזעת במסגרתה גבר אנס נשים

לאחרונה עברנו לניו יורק. האמת שאנחנו דיי על הקו, לא ברור איפה נהיה חודש הבא אבל בינתיים זורמים. כולם שואלים אותי מה אני עושה פה, אני עוד לא ממש יכולה לעבוד באופן מסודר כי אנחנו נאלצים לזוז הרבה בגלל העבודה של בן הזוג שלי, לכן אני צריכה ללמוד להעסיק את עצמי ואולי אפילו להמציא את עצמי מחדש. אפשר להתייחס לזה כטרלול ואפשר גם להתייחס לזה כאל הזדמנות. כל החיים גרתי במקום אחד, היה לי ברור שאני עובדת, שאני מתפתחת ומתקדמת במסלול המקצועי, פחות או יותר כמו רוב האנשים סביבי. בשנתיים האחר