משבר גיל 30 התגנב אליי בהדרגה, והיה שם עוד הרבה לפני יום ההולדת האחרון, שקיבע אותו. הוא הקול הפנימי שצועק כשאני עושה רק דברים שקל לי, זה שמטלטל את הספינה כשהכל רגוע, זה שדוחף אותי לעשות דברים שלא עשיתי אף פעם. להתבגר בשבילי זה ללמוד לזהות אותו ויותר מזה - להקשיב לו.  אז התחלתי לאחרונה להסתכל לו בעיניים. אחד הדברים שזיהיתי הוא שבלי לשים לב כל כמה חודשים אני מתחילה משהו חדש. תחביבים, מחקרים, חברויות, פרויקטים, הרפתקאות. רציתי להתבונן בהן, בהתחלות, בסיפור שלי ושלהן. דרכן - באיך אני משתנה....