אני אולי לא כל כך רוצה להודות בזה, כי כל הפסטיבל הבטחות לשנה החדשה בסושיאל עושה גם לי בעצמי קצת בחילה, אבל אני חלק מהטרנד הזה ביג טיים. לא בהכרח מהחלק של לפרסם איזה סרטון סיכום או מטרות לשנה החדשה, למרות שגם את זה עשיתי ויותר מפעם אחת, אלא מהלתבונן אחורה, לתכנן ולהציב מטרות. כל שנה ברגע שדצמבר היה מתקרב הייתי מתחילה לחפש את הסדנה, המפגש או התהליך שאני הולכת לעשות. באחת הפעמים הייתי במפגש סלון של נשים עצמאיות שכלל הרצאה על כמה טכניקות להתבוננות וסיכום ואז שיח על הצבת יעדים, בפעם אחרת רכשתי...

בשיווק למדתי שאם קשה להסביר משהו, מחפשים לו דימוי. לכן כששאלו למה עזבתי את תפקיד החלומות בהייטק בשיא הקריירה, אמרתי: יצאתי לשנת שבתון, כמו המורים. כולם מיד הבינו את המונח, וכמובן שאף אחד עדיין לא הבין למה אני עושה את המהלך הכה תמוה הזה. וכדי שהמחשבות שלי שנפרסות פה על גבי הדף (האינטרנטי) יהיו קצת יותר קוהרנטיות עבורכם, בואו נתחיל בהשלמת פערים קצרה - אז נעים להכיר, קסניה, בת 31, סאקרית של למידה, בפוקוס על הגשמה אישית, חייה על הקו. בין איפה לאיפה? תלוי מתי תשאלו אותי, אבל תל אביב תמיד חלק...