נתחיל בגילוי נאות. יש באינטרנט כמה טקסטים ותמונות שלי שהייתי שמחה מאוד אם אף אדם עם יכולת קרוא וכתוב בסיסית לא היה מוצא לעולם. לצערי, הם נוצרו בתקופה שבה עוד לא פיתחתי את אחד ממנגנוני ההישרדות החשובים של האדם הבוגר: מודעות עצמית. היו לי דעות, היו לי החלטות, היה לי חיבור לרשת, וזה היה שילוב מסוכן. הארכיון שלי מגיל ההתבגרות נראה כמו קפסולת זמן מתקופה שבה כל תמונה הייתה זקוקה ל-VHS, כמה אימוג׳ים לא קשורים, כתר מצויר ולפחות משפט אחד באנגלית שנשמע עמוק מאוד כל עוד לא עצרתם לחשוב עליו יותר משתי...